|
ימי בין המצרים הם שלושת השבועות שבין שבעה עשר בתמוז- היום שבו הובקעה חומת ירושלים, לתשעה באב – היום שבו חרב בית המקדש. ימים אלה מציינים את ימי הצרה והמצוקה הקשורים לחורבן.
הביטוי "בין הַמְצָרִים" מופיע במגילת איכה, המתארת את חורבן הבית הראשון ואת מצבה של ממלכת יהודה בעקבות החורבן: "גָּלְתָה יְהוּדָה...לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ; כָּל-רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ, בֵּין הַמְּצָרִים." (איכה א, ג). גדולי המוסר דרשו על הפסוק "כל רודף י-ה השיג י-ה בין המצרים" - שמתוך צערו של אדם ליבו מתעורר לחזרה בתשובה.
בשלוש השבתות של ימי בין המצרים מפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, שלוש הפטרות העוסקות בפורענות ובעונשים שיבואו על חטאי העם - תלתא דפורענותא (בשונה משבע דנחמתא). בימי בין המצרים חלים דיני אבלות על חורבן בית המקדש הראשון והשני, וככל שמתקרבים לתשעה באב - ביטויי האבל הולכים ומחמירים.
יש שנהגו ע"פ האר"י לקרוא תיקון רחל מתוך תיקון חצות בצהרי ימי החול בכל תקופת ימי בין המצרים (פרט לימי שישי ושבת, ופרט לערב ר"ח ור"ח וכן פרט לתשעה באב עצמו).
באדיבות ויקפידיה
אָנָּא ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. תָּבא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ. וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי ערֶף לומַר לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. אֲנַחְנוּ וַאֲבותֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ:
אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דפִי וְלָשׁון הָרָע. הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה. יָעַצְנוּ עֵצות רָעות. כִּזַּבְנוּ. כָּעַסְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. מָרִינוּ דְבָרֶיךָ. נִאַצְנוּ. נִאַפְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. פָּגַמְנוּ. צָרַרְנוּ. צִעַרְנוּ אָב וָאֵם. קִשִּׁינוּ ערֶף. רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ וְתִעֲתַעְנוּ. וְסַרְנוּ מִמִּצְותֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּובִים וְלא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ:
מַה נּאמַר לְפָנֶיךָ יושֵׁב מָרום וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוכֵן שְׁחָקִים. הֲלא כָל הַנִּסְתָּרות וְהַנִּגְלות אַתָּה יודֵעַ. אַתָּה יודֵעַ רָזֵי עולָם. וְתַעֲלוּמות סִתְרֵי כָל חָי. אַתָּה חופֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן רואֶה כְלָיות וָלֵב. אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמָּךְ וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, שֶׁתִּמְחל לָנוּ אֶת כָּל חַטּאתֵינוּ וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲונותֵינוּ. וְתִמְחל וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ:
עַל נַהֲרות בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ. בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּון:
עַל עֲרָבִים בְּתוכָהּ. תָּלִינוּ כִּנּרותֵינוּ:
כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁובֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתולָלֵינוּ שִׂמְחָה. שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּון:
אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה'. עַל אַדְמַת נֵכָר:
אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי:
תִּדְבַּק לְשׁונִי לְחִכִּי אִם לא אֶזְכְּרֵכִי. אִם לא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם. עַל ראשׁ שִׂמְחָתִי:
זְכר ה' לִבְנֵי אֱדום אֵת יום יְרוּשָׁלָיִם. הָאמְרִים עָרוּ עָרוּ, עַד הַיְסוד בָּהּ:
בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה. אַשְׁרֵי שֶׁיְּשַׁלֶּם לָךְ, אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ:
אַשְׁרֵי שֶׁיּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע:
מִזְמור לְאָסָף. אֱלהִים בָּאוּ גויִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ. שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים:
נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוף הַשָּׁמָיִם. בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתו אָרֶץ:
שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבות יְרוּשָׁלַיִם וְאֵין קובֵר:
הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ. לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבותֵינוּ:
עַד מָה ה' תֶּאֱנַף לָנֶצַח. תִּבְעַר כְּמו אֵשׁ קִנְאָתֶךָ:
שְׁפךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּויִם אֲשֶׁר לא יְדָעוּךָ. וְעַל מַמְלָכות. אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לא קָרָאוּ:
כִּי אָכַל אֶת יַעֲקב. וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ:
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲונת רִאשׁנִים. מַהֶר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ. כִּי דַלּונוּ מְאד:
עָזְרֵנוּ אֱלהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוד שְׁמֶךָ. וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
לָמָּה יּאמְרוּ הַגּויִם אַיֵּה אֱלהֵיהֶם. יִוָּדַע בַּגּויִם לְעֵינֵינוּ, נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ:
תָּבוא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר. כְּגדֶל זְרועֲךָ. הותֵר בְּנֵי תְמוּתָה:
וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם. חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדנָי:
וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצאן מַרְעִיתֶךָ נודֶה לְּךָ לְעולָם. לְדור וָדור. נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ:
זְכר ה' מֶה הָיָה לָנוּ. הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ:
נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים. בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים:
יְתומִים הָיִינוּ וְאֵין אָב. אִמּותֵינוּ כְּאַלְמָנות:
מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ. עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבאוּ:
עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ. יָגַעְנוּ וְלא הוּנַח לָנוּ:
מְִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד. אַשׁוּר לִשְׂבּעַ לָחֶם:
אֲבתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם. וַאֲנַחְנוּ עֲונותֵיהֶם סָבָלְנוּ:
עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ. פּרֵק אֵין מִיָּדָם:
בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ. מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר:
עורֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ. מִפְּנֵי זַלְעֲפות רָעָב:
נָשִׁים בְּצִיּון עִנּוּ. בְּתֻלּות בְּעָרֵי יְהוּדָה:
שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ. פְּנֵי זְקֵנִים לא נֶהְדָּרוּ:
בַּחוּרִים טְחון נָשָׂאוּ. וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָׁלוּ:
זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ. בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם:
שָׁבַת מְשׂושׂ לִבֵּנוּ. נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחולֵנוּ:
נָפְלָה עֲטֶרֶת ראשֵׁנוּ. אוי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ:
עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ. עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ:
עַל הַר צִיּון שֶׁשָּׁמֵם. שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בו:
אַתָּה ה' לְעולָם תֵּשֵׁב. כִּסְאֲךָ לְדור וָדור:
לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ. תַּעַזְבֵנוּ לְארֶךְ יָמִים:
הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה. חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם:
כִּי אִם מָאס מְאַסְתָּנוּ. קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאד:
הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה. חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם:
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבוּל קָדְשֶׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ. אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרתֶיךָ הֲמון מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ:
כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לא יַכִּירָנוּ. אַתָּה ה' אָבִינוּ גּאֲלֵנוּ מֵעולָם שְׁמֶךָ" לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתְךָ. שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ שִׁבְטֵי נַחוֲלָתֶךָ:
לַמִּצְעָר יָרְשׁוּ עַם קָדְשֶׁךָ. צָרֵינוּ בּוסְסוּ מִקְדָּשֶׁךָ:
וְעַתָּה ה' אָבִינוּ אָתָּה. אֲנַחְנוּ הַחמֶר וְאַתָּה יצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ:
אַל תִּקְצף ה' עַד מְאד וְאַל לָעַד תִּזְכּר עָון. הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ:
עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר. צִיּון מִדְבָּר הָיָתָה יְרוּשָׁלַיִם שְׁמָמָה:
בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ. וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה:
הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק ה' תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאד:
עַל חומתַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם הִפְקַדְתִּי שׁמְרִים כָּל הַיּום וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לא יֶחֱשׁוּ. הַמַּזְכִּירִים אֶת ה' אַל דֳּמִי לָכֶם:
וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לו. עַד יְכונֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַיִם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ:
נִשְׁבַּע ה' בִּימִינו וּבִזְרועַ עֻזּו. אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ עוד מַאֲכָל לְאיְבַיִךְ וְאִם יִשְׁתּוּ בְנֵי נֵכָר תִּירושֵׁךְ אֲשֶׁר יָגַעַתְּ בּו:
כִּי מְאַסְפָיו יאכְלֻהוּ וְהִלְלוּ אֶת ה'. וּמְקַבְּצָיו יִשְׁתֻּהוּ בְּחַצְרות קָדְשִׁי:
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּון. כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מועֵד:
כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ. וְאֶת עֲפָרָהּ יְחנֵנוּ:
בּונֵה יְרוּשָׁלַיִם ה'. נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס: