חג חנוכה שמח-הדליקו נרות חנוכה מצוה עצומה להגשמה
ס ג ו ל ו ת ע צ ו מ ו ת ל ח ג ח נ ו כ ה ל נ ש י ם
*********************************************************
כל יום לאחר הדלקת נרות חנוכה סגולה עצומה לנשים :
לשבת חצי שעה ליד הנרות הדולקים - לא לעשות מלאכה , להסתכל על הנרות ולהתפלל , לשאוב מהנרות את האור הגנוג , בימי בראשית היה אור גנוז שאדם הראשון השתמש בו לראות מקצה העולם עד הקצה השני , אחרי חטא האדם הראשון הקדוש ברוך הוא גנז את האור והשאיר חלק בשמש, חלק בתורה וחלק בצדיקים הגדולים שלומדים תורה , ולכן גנז את האור והשאיר חלק בשמש , חלק בתורה וחלק בצדיקים הגדולים שלומדים תורה , ולכן אפשר להבין מדוע צדיקים כמו הבעל שם טוב, אור החיים הקדוש , באבא מאיר אבוחצירא ועד , יכלו לראות מקצה העולם עד הקצה השני , אנחנו מקבלים מתנה את האור הגנוז בכל שמונת ימי החנוכה , לעתיד לבוא כשיגיע משיח צדקנו במהרה בימינו ה` יתברך יחזיר לנו לתמיד את האור הגנוז,
מצווה מן המובחר להדליק נרות חנוכה בשמן זית ובפתילות,
********************************************************
יש לומר מזמורי תהילים לפי הסדר הבא ליד הנרות :
**********************************************
מזמור צ` לקרוא את הפסוק האחרון שבמזמור "ויהי נועם ..." ומזמור צא` לקרוא את כל המזמור , לומר אותם ביחד 7 פעמים בקול ופעם אחת בשקט {ביחד 8 פעמים }
מזמור ל`לקרוא פעם אחת את כל המזמור,
מזמור לג`לקרוא פעם אחת את כל המזמור .
מזמור סז`לקרוא פעם אחת את כל המזמור ,להשתדל לקרוא את המזמור בצורת המנורה,
מזמור יט`לקרוא פעם אחת את כל המזמור,
מזמור ק` לקרוא פעם אחת את כל המזמור ,
מזמור קלג`לקרוא פעם אחת את כל המזמור ,
בסוף כל המזמורים יש לומר:
"אנא בכוח גדלות ימינך תתיר צרורה , קבל רינת עמך שגבנו טהרנו נורא, נא גיבור דורשי ייחודך כבבת שמרם , ברכם טהרם רחמי צדקתם תמיד גמלם , חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתם , יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדושתך , שוועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות,
ברוך השם כבוד מלכותו לעולם ועד"
במשך התפילות להסתכל על הנרות ולשאוב את האור הגנוז
***************************************************
אחרי התפילות זאת שעת רצון גדולה ועצומה
*************************************
להתפלל לרפואה , זיווג , פרנסה טובה ולכל הישועות
****************************************************
נר ראשון , נר שמיני וראש חודש שחל בחנוכה - לא לעבוד בכלל,
נר שמיני של חנוכה - סגולה להתפלל לזרע של בר קיימא,
צריך לעשות תנאי בפרוש שאינה מקצה את השמן למצוות נרות חנוכה אלא כשעור המצווה {חצי שעה מזמן הדלקתם }ואז אפשר להשתמש בשמן לכל הדעות , את השמן שנשאר כל יום מהרנות שכבו לשים בצנצנת ולשמור - סגולה לרפואה שלמה ולמחלת השושנה - למרוח על מקום החולי , את הפתילות לשים בשקית ולשמור לפסח - לשרוף אותם עם החמץ,
רצוי מאוד בחג סוכות הבא -לתלות שמן זית בסוכה , להשאיר אותו עד סוף החג - שישאב את כל קדושת האושפיזין ובשמן זה סגולה עצומה להדליק נרות חנוכה
להקמא שכינתא מעפרא למען ה` יתברך
בקרוב גאולה שלמה בביאת משיח צדקנו ובנין בית מקדשנו
ותפארתנו במהרה בימנו כי אתה שומע תפלה
מי מדליק?
| |
| |
|
"אפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק". (שולחן ערוך הלכות חנוכה דף ק"פ עמוד א')
כמה נרות מדליקים?
מנהגים שונים היו נהוגים בישראל בדרך הדלקת נרות החנוכה. במסכת שבת מוצגות שלוש דרכים אפשריות לקיום מצות הדלקת הנר:
"נר איש וביתו" - בכל יום משמונת ימי החנוכה די שאיש אחד ידליק נר אחד בעבור כל בני משפחתו.
דרכם של המהדרין - אלה המקיימים את המצווה בהידור: "נר לכל אחד" - בכל יום משמונת ימי החנוכה על כל אחד ואחד מבני הבית להדליק נר.
דרכם של המהדרין מן המהדרין - אלה המקיימים את המצווה בהידור רב. בית שמאי גורס: "פוחת והולך"; בית הלל גורס: "מוסיף והולך". לשון אחר: על פי בית שמאי סדר הדלקת הנרות הנו סדר יורד - בערב החג הראשון יש להדליק את כל שמונת הנרות, ואילו בערב החג השמיני יש להדליק נר אחד בלבד. לעומת זאת, על פי בית הלל "מעלין בקודש ואין מורידין", ומשום כך סדר הדלקת נרות החנוכה הנו סדר עולה - ביום הראשון מדליקים נר אחד, וביום השני שניים וכך הלאה עד שביום השמיני מדליקים שמונה נרות.
בימינו נוהגים להדליק נרות על פי ההלכה של בית הלל - "המהדרין מן המהדרין", "מוסיף והולך".
היכן מדליקים?
על פי המצווה יש להציב את החנוכייה בגובה שאינו נופל משלושה טפחים מגובה הקרקע ושאינו עולה על עשרה טפחים מגובה הקרקע, כלומר לא גבוה מדי ולא נמוך מדי, וזאת על מנת שייראה אור הנרות ויתפרסם מעשה הנס.
על פי המצווה יש להדליק את נרות החנוכה במקום הפונה לרשות הרבים, בפתח הבית, בחצר, או על אדן החלון. זאת על מנת שייראה אור הנרות ויתפרסם מעשה הנס ברבים.
יש להציב את החנוכייה סמוך לצד שמאל של הכניסה לבית, וזאת על מנת שתהא המזוזה מימין ונר החנוכה משמאל, ויהיה האדם מוקף במצוות.
התמונות באדיבות אתר תמונות ירושלים
במה מדליקים?
- כל השמנים כשרים להדליק בהם ובלבד שיהא אורם זך ונקי.
-מהודר להדליק החנוכיה בשמן זית זך, זכר לנס פך השמן.
- אם אין שמן זית, אפשר להדליק בנר, רצוי בנר שעווה שאורו צלול כשמן.
- כל הפתילות כשרות להדלקה, אך על פי המצווה יש להשתמש בפתילות צמר גפן או בחוטי פשתן שדולקים יפה.
- במהלך החג מותר להשתמש בשמן ובפתילות שימוש חוזר, עד שיכלו.
זמן ההדלקה
הזמן שבו יש להדליק נר חנוכה הוא עם שקיעת החמה.
אם לא מספיקים להדליק בזמן, מותר להדליק "עד שתכלה רגל מן השוק" (כלומר, כל עוד נראים עוברים ושבים ברחוב).
בערב שבת מדליקים תחילה את נרות החנוכה ולאחר מכן את נרות השבת.
במוצאי שבת סדר ההדלקה שונה: בבית מדליקים תחילה את נר ההבדלה ולאחר מכן את נרות החנוכה, ואילו בבית הכנסת מדליקים תחילה את נרות החנוכה ולאחר מכן את נר ההבדלה.
נרות החנוכה צריכים לדלוק לפחות חצי שעה, משום כך יש ליצוק לחנוכיה כמות שמן שתספיק לבערה של חצי שעה לפחות. לא דלקו הנרות חצי שעה - לא התקיימה המצווה.
בערב שבת, מדליקים נרות מוקדם מהמקובל, קודם שקיעת החמה, לכן יש לדאוג שכמות השמן בחנוכיה תספיק לבערה של שעה וחצי, וזאת על מנת שידלקו הנרות חצי שעה לאחר שקיעת החמה.
סדר הדלקת הנרות
את נרות החנוכה מדליקים מדי ערב, בכל שמונת ימי החג.
את הנרות בחנוכייה מניחים מימין לשמאל, אולם סדר הדלקת הנרות הוא משמאל לימין: בערב הראשון מדליקים את הנר הימני ביותר; בערב השני מציבים לשמאלו נר ומדליקים אותו תחילה. מברכים תחילה על הנר החדש.
את הנרות יש להעמיד בשורה ולא במעגל. יש להקפיד שבין הנרות יישמרו רווחים, וזאת על מנת שלא יהיו להבותיהם שלהבת אחת.
נר נוסף על נרות החנוכה הוא השמש. בעזרת השמש אנו מדליקים את הנרות, היות ואין אנו רשאים להשתמש בנרות החנוכה אלא לראותם בלבד. מקומו של השמש שונה במקצת משאר הקנים בחנוכיה, כדי להבדילו מן הנרות האחרים.
סדר הברכות
בזמן הדלקת הנרות מברכים:
ברכת הנר:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׂל חֲנֻכָּה:
ברכת הנסים: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה:
ברכת הזמן: (רק ביום הראשון): בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:
אחרי הדלקת הנרות אומרים "הנרות הללו":
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל מִצְוַת שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם. וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד. כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ. (מסכת סופרים פרק כ)
סגולות תפילות הלכות חנוכה
לאחר שמסיימים להכין את הנרות להדלקה, אם נרות רגילים או כוסיות שמן-זית וכיו"ב, אומרים את ברכות ההדלקה. בפעם הראשונה שמדליקים השנה, מברכים שלוש ברכות. בכל יום משאר ימי החנוכה מברכים רק שתי ברכות (הברכה השלישית - "שהחיינו" - מברכים רק בפעם הראשונה).
א. זמן הדלקת הנרות הוא שקיעת החמה. (בערב שבת - לפני הדלקת נרות שבת, במוצאי שבת - אחר ההבדלה). בדיעבד אפשר להדליק במשך כל הלילה - ואם בני-הבית ערים, אפשר גם לברך.
ב. מניחים את החנוכייה בצד שמאל של הדלת מול המזוזה, כדי להיות מוקפים במצוות (או על אדן החלון - בתנאי שהנרות נראים גם בבית).
ג. הנרות בחנוכייה צריכים לעמוד בשורה ישרה ובגובה שווה.
ד. צריך שיהיה רווח בין נר לנר, כדי שלא ייראו כמדורה.
ה. אסור ליהנות מאורם של הנרות ואסור להדליק נר מנר. על כן, מדליקים נר 'שמש', שבו אפשר להשתמש לכל הצרכים.
ו. ה'שמש' צריך לעמוד מעל שאר הנרות, כדי שיהיה ניכר שאינו בכלל נרות המצווה.
ז. הנרות צריכים לדלוק לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.
ח. אפשר להדליק בכל סוגי הנרות. מצווה מן המובחר להדליק בשמן-זית ובפתילות.
ט. את הנרות מציבים בימין החנוכיה. ביום הראשון נר אחד, בשני שניים עד שבשמיני - שמונה נרות. סדר ההדלקה הוא משמאל לימין.
י. לאחר שמסיימים להכין את הנרות להדלקה, אם נרות רגילים או כוסיות שמן-זית וכיו"ב, אומרים את ברכות ההדלקה. בפעם הראשונה שמדליקים השנה, מברכים שלוש ברכות. בכל יום משאר ימי החנוכה מברכים רק שתי ברכות (הברכה השלישית - "שהחיינו" - מברכים רק בפעם הראשונה). לאחר שמסיימים את אמירת הברכות מדליקים את הנרות באמצעות ה'שמש' (אותו מדליקים ראשון). לאחר ההדלקה שרים את נוסח "הנרות הללו", ושאר שירי החנוכה, לפי המנהג בכל מקום.
יא. נשים אינן עושות מלאכה כל זמן שהנרות דולקים, בגלל חלקן המיוחד בנס חנוכה.
מהלכות חנוכה
* בכל שמונת הימים אומרים 'ועל הניסים' בתפילת 'שמונה-עשרה' (תפילת העמידה) ובברכת המזון.
* אומרים 'הלל' (כולו) וקוראים בתורה בפרשת הנשיאים.
* ימי חנוכה הם ימי שמחה ואסורים בהספד ותענית.
* נוהגים לאכול בחנוכה מאכלים מטוגנים בשמן, כמו לביבות וסופגניות - לזכר נס פך השמן.
* מרבים בצדקה בימי החנוכה.
* נוהגים לחלק לילדים 'דמי חנוכה', כדי להרגילם בנתינת צדקה.
מנהג לחג
נשים נוהגות שלא לעשות מלאכה כל זמן שהנרות דולקים. בחלק מקהילות ספרד נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה כל ימי החנוכה.
רמז לחג החנוכה בתורה
המילה אור מופיעה בתורה 36 פעמים - כנגד 36 צדיקים וכנגדם מדליקים 36 נרות בחנוכה (להוציא השמש).
אם נמנה את המלים, בספר בראשית פרק א', החל מן המלה הראשונה ואילך, נמצא כי המלה העשרים וחמש (כ"ה) היא המלה אור.(שמעון אביגל, פרפראות בשבעה שערים)
חביבה מצוות הדלקת נרות החנוכה
במהלך ההיסטוריה, בתקופות הקשות ביותר ובתנאים בלתי אפשריים, סיכנו היהודים את נפשם כדי לקיים את מצוות הדלקת נרות החנוכה.
בשנת 1839 בעיר משהד שבצפון מזרח פרס, חיו היהודים כאנוסים. על אף שהיה עליהם להסוות את יהדותם בכל דרך אפשרית, מאחר וחשיפת יהדותם הייתה עולה להם בחייהם, לא ויתרו היהודים על מצוות הדלקת נרות חנוכה. הם הסתכנו ובסתר, מאחורי חלונות מוגפים הדליקו את הנרות.
אסיר ציון יוסף בן משה מנדלוביץ אשר נידון בברית המועצות ל12- שנות מאסר ולעבודת פרך, לא ויתר על הדלקת נר חנוכה גם בהיותו מאחורי סורג ובריח. מספרים כי בהיותו בכלא חקק משה חנוכייה על קיר הצינוק, ומחוטים שתלש מבגדו עשה פתילות. לאחר זמן כתב בצער עמוק שלמרות כל מאמציו, לא דלקו הפתילות כראוי (מפי שמעון גריליוס, דע את יהדותך, גיליון קכ"ב)
היה זה בזמן מלחמת העולם השניה, במחנה ההשמדה אושוויץ. כשהגיעו ימי החנוכה, הצליחו מספר בחורים יהודים מארצות שונות להשיג נר אחד, נר שהיה בעבורם יקר ערך ורב משמעות. בלילה הראשון של חנוכה התכנסו כולם בצריף הנוער והדליקו את הנר בהיחבא על אחד הדרגשים העליונים. הנר הדולק חיזק את ביטחונם בצור ישראל, והדליק בלבם תקוות לעתיד טוב יותר (הרב סיני אדלר, כתב יד בארכיון "יד ושם", מתוך: "אני מאמין" / מ' אליאב).
ועוד על… מעוז צור
מחברו של פיוט זה הוא יהודי ששמו מרדכי אשר חי בגרמניה במאה השלוש-עשרה. הפיוט שופע אמונה, והוא מעביר מסר האומר תקווה: כשם שהקב"ה הושיענו בעבר כך הוא יוסיף להושיענו בעתיד.
שמו של המחבר מופיע כאקרוסטיכון בראש כל אחד מחמשת הבתים.
בבתים 5-2 בפיוט מתוארים מאורעות היסטוריים ופורענויות שעברו על העם היהודי על-ידי מצרים, בבל, המן ויוון, ואת התשועה שהביא ה' על עמו.
בבית השישי ניתן לזהות רמזים למסע הצלב השלישי שהביא על ירושלים פרידריך הראשון (המכונה בארבארוסה על שום זקנו האדום). האות הראשונה בשלוש המילים הראשונות בבית זה יוצרות את המילה "חזק" - "חשוף זרוע קדשך"-ביטוי לאמונה שהגאולה בוא תבוא.
על פי תוכנו של הפיוט ניתן היה לשיר אותו גם בפסח וגם בפורים היות והוא מתאר צרות שאירעו לעם ישראל על ידי חיל פרעה, (פסח) ועל ידי אגגי בן המדתא -המן. (פורים).
אך הפיוט יוחד בכל זאת לחנוכה. משום שבחנוכה אין אנו קוראים טקסט מן המקרא כדי לשבח ולהודות לאל כפי שעושים בפורים ובפסח. שבפורים מברכים את האל המושיע בסיומה של קריאת המגילה ובפסח מציינים את תשועת ה' במהלך קריאת ההגדה.
חג חנוכה שמ ח
אתר ויקיפדיה