יום הכיפורים – והתפילה

אחרי חורבן בית המקדש לא הייתה עוד אפשרות לקיים את הטקס של עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים, והתפילות תפסו את מקומם של הטקסטים והעבודה בבית המקדש. כדי לזכור ולהזכיר את הטקס המיוחד שהתקיים במקדש ביום הכיפורים, נכתבה תפילה הנקראת "סדר העבודה". תפילה זו של יום הכיפורים מתארת את הטקס על כל שלביו ופרטיו, והיא נחשבת לתפילה מרכזית ביום הכיפורים.
כאמור, הצום – האיסור לאכול ולשתות – הוא הציווי המיוחד ליום הכיפורים, המבדיל אותו מכל החגים האחרים, שבהם נוהגים לאכול ולשתות ואף לקיים סעודות חגיגיות. ולכן אופיו של יום הכיפורים בא לידי ביטוי בעיקר בבית הכנסת: ביום הכיפורים נוהגים להתפלל בבית הכנסת במשך כל היום – כמעט ללא הפסקה. על-פי המסורת היהודית מתעלמים ביום זה מכול הצרכים הגופניים – אכילה, שתייה, רחיצה, וגם מפעולות רגילות אחרות, ומקדישים את כל שעות היום לתפילה בבית הכנסת ולחשבון נפש.
שילוב זה של צום ותפילה מופיע כבר במקרא כשתי פעולות שמטרתן לבטל גזירות רעות.*
מקום חשוב בתפילות יום הכיפורים יש לווידוי, שעליו חוזרים כמה פעמים בכל אחת מתפילות יום הכיפורים.** המתפלל מתוודה על חטאים שלו ושל כלל הציבור (לפי סדר הא"ב), הכוללים מעשים והתנהגויות שליליות כלפי הזולת: זלזול הורים ומורים, טפשות פה, לשון הרע, עזות מצח, קלות ראש, רכילות, שנאת חינם ועוד.


* בספר יונה, שאותו קוראים ביום הכיפורים בבית הכנסת (בהפטרה של תפילת מנחה), מופיעים הצום והתפילה כאמצעי לביטול גזירה רעה – השמדת העיר נִינְוֶה: כאשר הנביא יונה מודיע לתושבי נִינְוֶה על ההרס הצפוי לעיר בגלל התנהגותם הרעה, מכריז המלך על צום כללי – "אל יטעמו מאומה… ומים אל ישתו" (ספר יונה פרק ג פס' 8). וכל בני העיר פונים בתפילה אל אלוהים: "ויקראו אל אלוהים בחוזקה וישובו איש מדרכו הרעה...". ואמנם בעקבות תהליך זה של צום ותפילה וחרטה - אלוהים מבטל את הגזירה הרעה על נִינְוֶה.
** תפילות יום הכיפורים כוללות: תפילת ערבית בליל יום הכיפורים, תפילת שחרית בבוקר יום הכיפורים, תפילת מוסף (אחרי שחרית), תפילת מנחה אחרי הצהריים ותפילת נעילה.




 

תפילת נעילה

מתוך התפילה "אבינו מלכנו"

לפניך קטעים מתוך התפילה "אבינו מלכנו", שאותה נוהגים לומר בבית הכנסת בימים הנוראים – וגם בתפילת נעילה של יום הכיפורים.
ראשיתה של התפילה בשני פסוקים הנזכרים בתלמוד הבבלי (מסכת תענית דף כה עמ' ב), ואשר אליהם נוספו עוד פסוקים במהלך הדורות.

"…אבינו מלכנו – שלח רפואה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עמך.
אבינו מלכנו – קרע רוע גזר דיננו.
אבינו מלכנו – זכרנו בזיכרון טוב לפניך.
אבינו מלכנו – חתמנו בספר חיים טובים.
- - - - -
אבינו מלכנו – מלא ידינו מברכותיך.
- - - - -
אבינו מלכנו – קבל ברחמים וברצון את תפילתנו.
אבינו מלכנו – פתח שערי שמים לתפילתנו.
- - - - -
אבינו מלכנו – תהא השעה הזאת שעת רחמים וְעֵת רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ.
- - - - -
אבינו מלכנו – חננו ועננו, כי אין בנו מעשים.
עֲשֵׂה עִמָנוּ צדקה וחסד – וְהוֹשִׁיעֵנוּ."