''בוא וראה, זה האדם שהדין רודף אחריו, הוא צריך לאמירת מעשה הקטורת, ותחילה צריך לשוב בתשובה לפני קונו, אז הקטורת היא סיוע שיסתלקו הדינים ממנו, ובזה ודאי מסתלקים הדינים ממנו, אם הוא רגיל בזה להזכיר את מעשה הקטורת שתי פעמים ביום בבוקר ובערב, דכתיב קטורת סמים בבוקר בבוקר, וכתיב בין הערביים יקטירנה, הרי שהקטירו את הקטורת בבוקר ובערב, כמו כן צריך לקרוא פרשת הקטורת בבוקר ובערב, וזהו קיום העולם תמיד, דכתיב קטורת תמיד לפני ה' לדורותיכם, פירוש אפילו שאין מקדש ואין מזבח, עם כל זה בכל דור ודור יעלה לרצון קריאת פרשת הקטורת לפני ה', ודאי הוא קיום של העולם למטה''.חשוב לומר פיטום הקטורת בשחרת ופעם בערבית
מסגולות הקטורת:
- מסלקת את המוות ממנו ומהעולם.
- לא ינזק כל אותו היום שאומרה.
- ינצל מכל דינים קשים וממחלות.
- מסוגלת לרפאות את החולה.
- ימצא חן וחסד בעיני כל רואיו.
- יזכה לפרנסה טובה ואף לעשירות.
- מבטלת כשפים והרהורים רעים.
- עושה נחת רוח לבורא יתברך.
- זוכה לחלק בעולם הזה ובעולם הבא.
- יינצל מדין גיהנום,ומדין של אומות עולם.
ש אומרים כי צריך להיזהר מאוד ולומר את התפילה מתוך סידור, כדי לא להשמיט אף סממן מסממני הקטורת.הזוהר הקדוש (ח"ב ריב, ב')
משבח ביותר את מעלת אמירתה של 'פיטום הקטורת' וכותב שהיא מסוגלת ביותר להציל
את האדם מכל מיני פורענויות המתרגשות לבוא לעולם.
3. ישנם שני טעמים עיקריים, בגינם אנו אומרים את פיטום הקטורת: א) משום שזה שקול כנגד הקטורת שהיו
מקטירים בבית המקדש מדי יום, בבוקר ובערב. ב) כדי שכל יהודי יזכה ללמוד ולשנות בדברי חכמים, מדי יום.
4. במקורות מובא כי תפילת 'פיטום הקטורת' היא אחד הטקסטים היחידים מימי בית שני, שעליהם אין מחלוקת בין
התנאים (בית הלל ובית שמאי) ועל כן היא מסמלת שלום, אחדות והרמוניה.
5. בספרו 'כף החיים', סימן י"ז אות י"ח, כותב ר' חיים פלאג'י כי אמירת 'פיטום הקטורת' היא סגולה נפלאה לעשירות.
וזו לשונו: "יכתוב פרשת הקטורת על קלף או גוויל בכתב אשורית כספר תורה, ויקרא בו ויעשה לו סגולה. דהקטורת
מעשיר ומובטח לו דלא יופסק פרנסתו, ותמיד יהיה לו פרנסה כלכלה ברווח ולא בצמצום".
מסגולות הקטורת:
- מסלקת את המוות ממנו ומהעולם.
- לא ינזק כל אותו היום שאומרה.
- ינצל מכל דינים קשים וממחלות.
- מסוגלת לרפאות את החולה.
- ימצא חן וחסד בעיני כל רואיו.
- יזכה לפרנסה טובה ואף לעשירות.
- מבטלת כשפים והרהורים רעים.
- עושה נחת רוח לבורא יתברך.
- זוכה לחלק בעולם הזה ובעולם הבא.
- יינצל מדין גיהנום,ומדין של אומות עולם.
פיטום הקטורת התפילה
אַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבותֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ
קַיָּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אותָם עַל יַד משֶׁה נְבִיאָךְ כַּכָּתוּב בְּתורָתָךְ:
וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבנָה זַכָּה. בַּד בְּבַד יִהְיֶה:
וְעָשִׂיתָ אתָהּ קְטרֶת רקַח מַעֲשֵׂה רוקֵחַ. מְמֻלָּח טָהור קדֶשׁ:
וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאהֶל מועֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה. קדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם:
וְנֶאֱמַר וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרן קְטרֶת סַמִּים. בַּבּקֶר בַּבּקֶר בְּהֵיטִיבו אֶת הַנֵּרת יַקְטִירֶנָּה:
וּבְהַעֲלת אַהֲרן אֶת הַנֵּרת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה' לְדרתֵיכֶם:
תָּנוּ רַבָּנָן פִּטּוּם הַקְּטרֶת כֵּיצַד. שְׁלשׁ מֵאות וְשִׁשִּׁים וּשְׁמונָה מָנִים הָיוּ בָהּ.
שְׁלשׁ מֵאות וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמות הַחַמָּה מָנֶה בְּכָל יום.
מַחֲצִיתו בַּבּקֶר וּמַחֲצִיתו בָּעֶרֶב. וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כּהֵן גָּדול וְנוטֵל מֵהֶם
מְלא חָפְנָיו בְּיום הַכִּפּוּרִים. וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יום הַכִּפּוּרִים כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה.
וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֵן:
(א) הַצֳּרִי. (ב) וְהַצִּפּורֶן. (ג) וְהַחֶלְבְּנָה. (ד) וְהַלְּבונָה. מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה.
(ה) מור. (ו) וּקְצִיעָה. (ז) וְשִׁבּולֶת נֵרְדְּ. (ח) וְכַרְכּום. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה.
(ט) קושְׂטְ שְׁנֵים עָשָׂר.
(י) קִלּוּפָה שְׁלשָׁה.
(יא) קִנָּמון תִּשְׁעָה.
בּורִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין.
יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא. וְאִם לא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוָר עַתִּיק.
מֶלַח סְדומִית רובַע. מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא.
רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אומֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהִיא.
אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ.
וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲּמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:
רַבָּן שִׁמְעון בֶּן גַּמְלִיאֵל אומֵר: הַצֳּרִי אֵינו אֶלָּא שְׁרָף הַנּוטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּורִית כַּרְשִׁינָא
לְמָה הִיא בָאָה כְּדֵי לְשַׁפּות בָּהּ אֶת הַצִּפּורֶן כְּדֵי
שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לְמָה הוּא בָא כְּדֵי לִשְׁרות בּו אֶת הַצִּפּורֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלא
מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוד:
תַּנְיָא רִבִּי נָתָן אומֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוחֵק אומֵר הָדֵק הֵיטֵב. הֵיטֵב הָדֵק. מִפְּנֵי שֶׁהַקּול יָפֶה לַבְּשָׂמִים.
פִּטְּמָה לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה. לְשָׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ לא שָׁמַעְנוּ.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּלָל אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲּמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:
תָּנֵי בַר קַפָּרָא: אַחַת לְשִׁשִּׁים או לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין.
וְעוד תָּנֵי בַר קַפָּרָא אִלּוּ הָיָה נותֵן בָּהּ קָרְטוב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכול לַעֲמוד מִפְּנֵי רֵיחָהּ.
וְלָמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַש?
מִפְּנֵי שֶׁהַתּורָה אָמְרָה כִּי כל שְׂאר וְכָל דְּבַשׁ לא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה':
ה' צְבָאות עִמָּנוּ. מִשְׂגַּב לָנוּ אֱלהֵי יַעֲקב סֶלָה:
ה' צְבָאות. אַשְׁרֵי אָדָם בּטֵחַ בָּךְ:
ה' הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיום קָרְאֵנוּ:
וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם. כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמנִיּות: