לאה שירה גד - החזרת אהבה | כישוף אהבה, משה גולן

http://www.kitov.co.il/?page=que

בניית אתרים

מאמר : סוד האותיות, והשפעתן על אופי האדם

ע"פ היהדות

סוד האותיות, והשפעתן על אופי האדם

הקדמה :

בעקבות השאלות והבקשות הרבות בנושא זה נעניתי לבקשתכם ולהלן המאמר.

כל הרוצה להרחיב את הדעת וללמוד יותר אינני מלמד נושא זה, ישנם גופים המלמדים נומרולוגיה

קבלית, אנא בידקו וחיקרו שאכן מוסדות אלו ראויים ובעלי סמכה ללמד נושא מורכב זה.

המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות אך הכוונה גם לגבר וגם לאשה.

כמו כן, המאמר נכתב בהיפוך סדר האותיות ע"פ מדרשו של רב המנונא סבא

(ספר הזוהר - הקדמת הזוהר) הווה אומר מהסוף להתחלה.

מבנה המאמר בכל אות מחולק ל - 3 רבדים באופן הבא:

ציטוט ותרגום ממאמר הזוהר באות המדוברת שתחילתו באות ת' וסופו באות א'

מעט פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות)

השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו מופיעה בשמו הפרטי)

מסודר ע"פ מאמר האותיות דרב המנונא סבא (הקדמת הזוהר)

אלפיים שנה מטרם שנברא העולם,

היה הקב"ה מסתכל ומשתעשע באותיות,

כשרצה ריבון העולמים לברוא את העולם,

באו כל האותיות לפניו מסופן לראשן..

הסבר קצר:

מדרשו של רב המנונא סבא מתחיל במילים "אלפיים שנה.." וממשיך הלאה

כאשר האות הראשונה המופיעה במדרש היא האות ת'

ועל כן תרגום המדרש במאמר מתחיל מאות ת' ומסתיים ב - א'

כאשר תורגם החלק הרלוונטי לאות המדוברת והמשכו באות שאלחריה

ועל כן כדי לקרוא ולהבין את המדרש מתחילתו ועד סופו יש להתחיל באות ת' והלאה.

המדרש המלא בארמית נמצא בסוף המאמר.

קריאה מהנה.

אחרית דבר

מדרש רב המנונא סבא המלא מהזוהר הקדוש

אות ת':

אות ת

רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):

התחילה אות ת' להכנס בתחילה.

אמרה לפניו : ריבון העולמים טוב לפניך, לברוא בי את העולם, כי אני חותמת הטבעת שלך שהיא אמת ,

ואתה נקרא בשם אמת.

יפה למלך להתחיל באות אמת ולברוא בי את העולם.

אמר לה הקב"ה: יפה את, וישרה את, אבל אין את ראויה לברוא בך את העולם,

שאת גם חותם המוות ומשם שאת כך, אין את ראויה לברוא בך את העולם.

מיד יצאה.

זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):

ת - תיו, מרמזת לאמת, אמת המורכבת מהאות הראשונה, האמצעית והאחרונה שבסדר האותיות,

מלמד שהאמת כוללת הכל.

השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):

האות ת` מושפעת מיסוד המים וכוכב צדק המקנים לבעליה תמימות, טוב לב, יכולת שכלית גבוהה,

מעשים רגשיים ורגשנים, מצבי רוח משתנים, חוסר ביטחון (על פי רוב תלויה במיקום האות),

רגש הגובר על המוח, רגישות, דאגה רבה, נוסטלגיה והתרפקות על העבר ויכולת נתינה רבה.

אות ש':

אות ש

רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):

נכנסה לפניו אות ש'.

אמרה לפניו: ריבון העולמים, טוב לפניך לברוא בי את העולם,

כי בי נקרא שמך שדי, ויפה לברוא את העולם בשם קדוש.

אמר לה: יפה את, וטובה את, ואמיתית את, אבל משום שאותיות שקר לקחו אותך להיות עמהן,

איני רוצה לברוא את העולם בך, כי לא יתקיים שקר, אלא אם האותיות ק' ר' ייקחו אותך.

זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):

ש - האות שין היא האות שבה נוצר יסוד האש, שבו תלוי האור.

גם בצורתה דומה ה - ש לשלהבת אש.

הרכב ענפיה מאותיות ז,י,ו,ז - בשמאל ה - ש, י - בימינה, ו - ו באמצעה.

האות שין, יסוד האש, היא גם יסוד הגבורה אותה מסמלת האש.

מכאן המילה שן לחלק החזק שבגוף. כמו כן מצאנו בתנ"ך שן, כביטוי לגבורה וכח,

שכתוב: "שני רשעים שברת" (תהלים ג, י).

בסדר הספירות של הרגש, שביסודן הן שבע, מקום הגבורה הוא שני, הרי במכלול של עשרת

הספירות בצירוף שלשת הספירות המתייחסות למוח, שהם כתר חכמה ובינה, הרי חכמה במקום השני.

לפי סדר זה קשורים השיניים לחכמה, קשר זה מתבטא המספר השיניים של האדם 32,

כנגד ל"ב נתיבות חכמה. ל"ב נתיבות חכמה הם יסוד כח הבינה שעל ידם מפתחת היא את החכמה

הגנוזה, בדומה לשיניים הלועסות והטוחנות את הנכנס אליהן. מכאן, משמעות שן, משנן, כח השינון

הוא כח הבינה, שהיא עפ"י הסוד, שורש למידת הגבורה.

ש - מרמזת לשורש .

בחיוב מביעה כח בהרמוניה והאמת.

לפי הזוהר האות ש נקראת "אתוותא דקשוט", אות האמת. הדבר בא לידי ביטוי בשלשת ענפיה,

המרמזות על נשמה,רוח,גוף. וכן לשלשה עולמות - עולם הזה, עולם של ימות המשיח, ועולם הבא. וכן

לשלושת הקדושות שבעולם - קדושת השבת, קדושת הקב"ה וקדושת ישראל.

הזוהר אומר גם ששלשת ענפי ה - ש הן כנגד שלשת האבות, אברהם יצחק ויעקב, כאשר הענף

האמצעי שב - ש ה - ו כנגד יעקב, שכידוע מידתו אמת שכתוב "תתן אמת ליעקב".

השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):

פעלתנות וחריצות ואנרגיה רבה ינשום לבעלי אות זו אשר גורמת לחוסר שקט. רדיפה אחר תענוגות,

דחפים מחד, ורוחניות מאידך, יכולת קליטה מצוינת, התלהבות, מזג חם וכוח להשגת מטרות.

האות ש` בנויה משלושה קווים שהם ערוצי תקשורת רוחניים. השקר הוא חלק מכוחה של האות הרומזת על

שליטה בדיבור. האות ש` ארצית או חומרית מיתר האותיות הראשיות, זו אחת מן האותיות שיש לה

שני יסודות מים ואש.

אות ר':

אות ר

רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):

ק' ר' הן אותיות הנראות על צד הרע,

כי הסטרא אחרא הוא קר בלי חום שהוא חיות, מפני שהוא יונק את חיותו מהקדושה.

זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):

ר - האות ר מביעה מהירות ותנועה, כי שניכר בביטויה. מטעם זה,

נראית צורת ה - ר כקרני אות מתפשטות.

מרמזת על ראש, מרכז בעצבים והתנועה.

הגמרא (שבת ק"ד, א) אומרת שהרי ה - ק מרמזת לקב"ה, וה - ר לרשע, הרי גבה של ה - ר

מופנה כלפי ה - ק, לרמז שאין הקב"ה רוצה להסתכל בפני הרשע, אך בכל זאת ה - ק עומדת

לימין ה - ר, ללמד שהקב"ה עומד לימינו לקבלו בתשובה.

השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):

אות ר` מושפעת מכוכב שבתאי ומיסוד האוויר המקנים לבעליה כוח חשיבה מצוין, יכולת ביטוי עצמי גבוהה,

תנועה רבה, חוסר שקט נפשי, זריזות, חריצות, יצרים, ביקורתיות ללא שליטה, עצבנות יתר,

בעלי מחשבה זריזה ויכולת קליטת פרטים קטנים. אהבת חופש אישי, אינטליגנציה ומשיכה לידע ולימודים.

אות ק':

אות ק

רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):

ק' ר' הן אותיות הנראות על צד הרע,

כי הסטרא אחרא הוא קר בלי חום שהוא חיות, מפני שהוא יונק את חיותו מהקדושה.

זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):

ק - האות ק רומזת לקדושה (שבת ק"ד, א), הקדוש הוא למעלה מדרגת הצדיק, כי הצדיק עדיין

נמצא במאבק עם היצר הרע ועליו לצודו, ואילו הקדוש הפכו לטוב.

מסמלת את הקב"ה (שבת ק"ד א), וכן את הקדושה שבאה לאחר מדרגת הצדקות.

השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):

האות ק` מושפעת ממזל דלי ומיסוד אויר המקנים לבעלי אות זו אידיאליזם, התעלות על החומר, חולמניות,

אהבת שינה, מסתוריות. אדם הנראה מבולבל לפעמים שקשה לו לתהות על קנקנו, בעל חושים חדים ובעל

יכולת לחוש את הזולת, עם חוש התמצאות טוב וראיית עולם רחבה, ללא פחד מבדידות.

אות צ':

אות צ

רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):

נכנסה אות צ'.

אמרה לפניו: ריבון העולם, טוב לך לברוא בי את העולם, שבי חתומים צדיקים.

ואתה שנקרא צדיק, אתה רשום בי, שכתוב, כי צדיק ה' צדקות אהב, וראוי לברוא בי את העולם.

אמר לה: צדי, צדי את וצדיק את, אבל את צריכה להיות נסתרת, אין את צריכה להתגלות כל כך,

להתחיל בך בריאת העולם, בשביל שלא לתת פתחון פה לעולם.

זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):

צ - צדיק, ענינו התגברות, התאפקות, והליכה בדרך הצדק, נקודת הצדיק שבאדם.

השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):

האות צדיק מושפעת ממזל דלי ובעץ החיים שייכת לספירות גבורה ותפארת. בעלי אות זו חשדניים,

אינם לוקחים דברים כברורים מאליו. אידיאליזם, אופקים רחבים וחשיבה עצמית מקורית, מהפכנות,

עניין בפוליטיקה או במטרות גדולות, ראיית עולם רחבה, אמון ויושר, לא מסתדרים עם מסגרות,

אנשי עבודה נאמנים, "חיים ונותנים לחיות".

אות פ':

אות פ

רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):

נכנסה אות פ'.

אמרה לפניו: ריבון העולמים, טוב לפניך לברוא בי את העולם,

כי הגאולה שאתה עתיד לעשות בעולם רשומה בי, כי זה הוא פדות.

כלומר, שהגאולה היא פדות מצרינו. ועל כן בי ראוי לברוא את העולם.

אמר לה: יפה את, אבל בך נרשם פשע שבסתר, כעין הנחש שמכה ומביא ראשו לתוך גופו.

כך מי שחוטא, כופף ראשו, כלומר שמעלים עצמו מעין רואה ומוציא את ידיו, לחטוא.

והיינו כמו צורתה של ה - פ' שראשה כפופה לתוכה.

יצאה מלפניו.

זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):

פ - פה, מרמזת לכח הדיבור שבפה, הפתח אל עולם המעשה.

השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):

השפעת יסוד אדמה ומזל כוכב (מרקורי) מקנים לבעלי אות זו חן מיוחד, תקשורת טובה, מקוריות,

יצירתיות, ביטוי עצמי מצוין, משיכה לאומנות וליופי, עוצמה וכוח, פתיחות יתר או מופנמות,

תכונות חסד ויכולת נתינה, יכולת עידוד ותמיכה לזולת. כמו כן אות זו מעניקה לבעליה כוח בפיו.


		אות ע':

		אות ע

		רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):
		וכך אמר לאות ע', שבה נרשם עוון.
		ואע"פ שאמרה: שיש בי ענוה, אמר לה הקב"ה לא אברא בך את העולם.

		זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):
		עין - כח הראיה.
		בקדושה, מרמזת האות ע שערכה המספרי 70, לשבעים הפנים שבתורה וסודותיה
		(סוד=70=ע בגימטריא), שזוכים לה אלו שמכניעים עצמם לקב"ה. על ידי חיזוק הראיה הרוחנית,
		בבחינת "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה" (ישעיה מ, כו), זוכה האדם להשגחה עליונה
		בבחינת "עין ה' אל יראיו" (תהלים לג, יח).

		השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):
		השפעת יסוד אדמה ומזל גדי מקנה לבעלי אות זו חריצות ושאיפה לקידום, עוצמה וחוזק נפשי,
		מוגבלות רגשית, נתינה לשם קבלה, עקשנות וקנאה מחד גיסא ומסירות ונאמנות מאידך גיסא,
		רציונאליות וחומריות רבה הבאה לידי ביטוי ברצון למיסוד כלכלי ורכושנות.
		הבוחר ללכת בדרך הישר אות זו תעניק לו ענוה.


		אות ס':

		אות ס

		רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):
		נכנסה לפניו אות ס'.
		אמרה לפניו: ריבון העולמים טוב לפניך לברוא בי את העולם. כי יש בי סמיכה לנופלים.
		שכתוב, סומך ה' לכל הנופלים (תהילים קמה).
		אמר לה: משום זה את צריכה למקומך, ואל תזוזי ממנו, שאם את יוצאת ממקומך,
		שבמלה סמך, אלו הנופלים מה יהיה עליהם, מאחר שהם סמוכים עליך.
		מיד יצאה מלפניו.

		זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):
		ס - סמך, מסמלת סמיכה ועזר.
		חז"ל במדרש רבה (בראשית, פרק י"ז אות ו'):
		מייחסים לאשה את האות ס, מסך שעל ידו עוזרת לאדם לעמוד נגד ס, סטן (ס ו - ש מתחלפות).
		הדבר מתגלה בצורת ה - ס, כעטרה, וכחומה מקיפה ומגינה, כפי שאומר הפסוק:
		"אשת חיל עטרת בעלה" (משלי יב, ד). עטרה מביעה את עניין ההקפה המגינה.

		השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):
		השפעת יסוד אש ומזל קשת מקנה לבעלי אות זו אהבת פרסום והכרה ציבורית,
		חופש ותנועה ללא מוגבלות, רדיפת צדק ומשפט, משיכה לידע נסתר. האות ס` שהיא סגורה מלמדת לצאת
		מהעיגול הסגור, להיות בתנועה כמו כדור עגול ומספקת ראיית עולם רחבה ועמוקה.
		אומנם יש באות ס נתינה אך יש בה גם רכושנות, פעלתנות רבה וחריצות.


		אות נ':

		אות נ

		רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):
		נכנסה אות נ'.
		אמרה לפניו: ריבון העולם, טוב לפניך לברוא בי את העולם, שבי כתוב, נורא תהילות,
		וכן בתהילה של צדיקים כתוב, נאוה תהילה.
		אמר לה: נון, שובי למקומך כי בשבילך חזרה האות ס' למקומה, והיי סמוכה עליה.
		כלומר, ה- נ' רשומה במילה נפילה, שהסמך, שהיא סוד סומך ה' לכל הנופלים.
		חזרה בשבילם למקומה לסמוך אותם.
		מיד חזרה למקומה, ויצאה מלפניו.

		זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):
		נ - בשלילה מרמזת על 50 שערי טומאה
		בחיוב מרמזת על 50 שערי טהרה וקדושה.

		השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):
		האות נון מסמלת את הכוח לחיסון רוחני אשר ביכולתו למנוע נפילה מכל סוג שהוא.
		אדם המלא באהבת החומר ואהבת היצרים ימצא באות נון מורה טוב לחזור לאיזון אם יחפוץ בכך על ידי
		ראיית עולם רחבה. תפקידה של האות נון היא ללמד אותנו שלא חייבת להיות נפילה לפני צמיחה, כך שאם
		נגלה את הנקודות השליליות שרומזת לנו האות נון ונשנה זאת לא יהיה צורך בנפילה ונקבל חיסון רוחני
		אשר ימנע נפילות ויגרום לצמיחה. יכולת הבנת חולשותיו של הזולת, כוח רצון בלתי רגיל, אומץ לב ודבקות
		במטרה, כושר הישרדות מצוין, יכולת עמידה בקשיים, יכולת חקירה של מהויות, שליטה עצמית טובה,
		כושר ביטוי טוב, אדם מהיר לכעוס ובעל יכולת נתינה ודיבור רב שיכול להזיק.


		אות מ':

		אות מ

		רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):
		נכנסה אות מ'.
		אמרה לפניו: ריבון העולם, טוב לפניך לברוא בי את העולם, כי בי נקראת מלך.
		אמר לה: כך הוא ודאי, אבל לא אברא בך את העולם, משום שהעולם צריך למלך.
		שובי למקומך, את וה - ל', וה - כ', כי לא יפה לעולם לעמוד בלא מלך.

		זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):
		ערכה המספרי של האות מ - 40, הוא מספר שיש לו גם משמעות של יצירה, כפי שחז"ל
		אומרים ש - 40 יום הוא זמן היווצרות הוולד במעי אמו. מטעם זה מסבירים רבותינו הראשונים
		את שהותו של משה בהר סיני במשך 40 יום לקבלת התורה מהקב"ה, בכדי שהתורה שהיא רוחנית
		תיקלט כליל בתוך האדם בעת שישתחרר מחומר גשמיותו שנתהווה במשך 40 יום.

		השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):
		אות זו שייכת לאותיות אמש שהם בעלי עוצמה רוחנית גבוהה.
		נותנת לבעליה רוחניות וראיית עולם רחבה- חריצות, אומץ, סבלנות, רגישות לזולת יחד עם יכולת
		הקרבה עצמית, פגיעות גבוהה אך יכולת הישרדות טובה, חוכמה וחולמנות. אות זו מושפעת מיסוד המים
		ולכן יש באופייה עזרה לזולת אך קושי בעזרה עצמית, הליכה עם הזרם ולא נגדו כטבעם של מים זורמים.


		אות ל':

		אות ל

		רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):
		שמעה זו אות ל' וירדה מלפניו.

		זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):
		ל - למד, האות הגבוהה שבאותיות הא - ב, מרמזת על אפשרות העליה של האדם מתחום החטא
		לעולמות עליונים, על ידי תיקון הלב.
		ל - מראה על לימוד.
		מרמזת על לב האדם.
		מלך מרמז על שלשת איברי האדם העיקריים מח, לב, כבד, מוח - משכן הנשמה, לב - משכן הרוח,
		כבד - משכן הנפש הבהמית, עיקר תאוות העולם הזה.
		כאשר האדם ממליך את מחשבותיו המושפעות מכח קדושת הנשמה, על רגשותיו שבליבו, ועל תאוותיו
		שמקורן בכבדו, הרי הוא מלך.
		והיה אם רגשותיו מושלים - הרי נהפך ל - למך (לב, מוח, כבד).
		ואם תאוותיו שולטות הרי נהפך ל - כלם (כבד, לב, מוח).

		השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):
		השפעה ממזל מאזניים ויסוד אויר נותנת לבעליה עוצמות נוחות וקלות חיים, עשייה לשם מנוחה, חוסר
		ביטחון תלויה במקום האות, עדינות תקשורתית, אדם פשרן, בזבזן שאינו מחושב, יצירתי, אוהב אומנות או
		מוזיקה, נאמן עם יכולת נתינה טובה, נכון לתת הרבה כדי לקבל קצת.


		אות כ':

		אות כ

		רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):
		ירדה מלפניו אות כ' מעל כסא כבודו.
		נזדעזעה ואמרה לפניו: ריבון העולם, טוב לפניך לברוא בי את העולם, כי כבודך אני.
		כשירדה אות כ' מעל כסא כבודו, נזדעזעו מאתים אלף עולמות ונזדעזע הכסא, וכל העולמות נזדעזעו לנפול.
		אמר לה הקב"ה: כ"ף כ"ף, מה את עושה כאן, לא אברא בך את העולם, שובי למקומך, כי בך כליה,
		ובך נשמעה כלה ונחרצה, שובי לכסאך והיי שם.
		יצאה מלפניו וחזרה למקומה.

		זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):
		כ - מידת הכתר הנפלאת מן האדם. כתר גם מלשון כיתור, המכתרת ומקיפה, ככתר המלך ועטרתו.
		כתר, שפירושו גם הקפה, מרמז על היותו מקור האור המקיף.
		כתר בגימטריא 620, כמספר מצוות התורה שהם 613 ו - 7 מדברי חכמים, מרמז על 620 אורות
		הקשורים בכתר.

		השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):
		השפעה מכוכב נוגה ומיסוד האש נותנת לבעליה עוצמה, חיוניות ויכולת ביטוי טובה, יצירתיות ואופי חזק,
		חום ואומץ, עושר זמני חולף. אהבת החומר מאפיינת אדם רחב לב מעודד ותומך, אוהב שליטה ועקשנות
		רבה לו, אוהב רושם וגאוותן, אינו סובל ביקורת. אותיות כ"ף רבות בשם מביאות לרגישות בריאותית.
		אדם זה יהיה בעל תכונות מנהיגות ומלכות במובן של "בעל המאה הוא בעל הדעה".


		אות י':

		אות י

		רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):
		נכנסה לפניו אות י'.
		אמרה לפניו: ריבון העולם, טוב לפניך לברוא בי את העולם,
		כי אני התחלת השם הקדוש, ויפה לך לברוא בי את העולם.
		אמר לה: די לך, שאת חקוקה בי, ואת רשומה בי, וכל חפצי בך, עלי, לא יפה לך להיות נעקרת משמי.

		זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):
		י - יוד, אות החכמה, הראשונה שבשם יקוק.
		חכמה שיסודה הוא כח מה המרמז למקור החכמה מהאין, כפי שנאמר:
		"והחכמה מאין תמצא" (איוב כח, יב), דבר המגלה כי החכמה קשורה בענווה,
		כפי שנרמז בקטנותה של האות י' המרמזת גם על מידת הענווה.
		באות י' נברא העולם הבא (מסכת מנחות כט, ב).

		השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):
		האות יוד מייצגת מוח חריף היורד לפרטים ולכן עבודה עם הרבה פרטים קטנים תתאים לאדם הנושא בשמו
		את אות זו אך תלוי במיקומה. השפעה גם ממזל בתולה ומיסוד האדמה נותנת לבעליה, כישרון משחק
		בעולם של מציאות, אהבת חומר שלא תמיד בשליטה וראיית עולם צרה, לכן האות באה ללמד ראיה בגדול,
		ביקורתיות והעדפת הרוח על החומר. כמו כן אדם זה עליו לעבוד על נושא ענוה, אדם סמכותי,
		בעל אישיות ממגנטת, מקרין חום ואהבה.


		אות ט':

		אות ט

		רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):
		נכנסה אות ט'.
		אמרה לפניו: ריבון העולם, טוב לפניך לברוא בי את העולם, כי בי אתה נקרא טוב וישר.
		אמר לה: לא אברא בך את העולם, כי טובך סתום בתוכך, וגנוז בתוכך.
		שנאמר, מה רב טובך אשר צפנת ליראך (תהילים לא').
		וכיון שהטוב גנוז בתוכך הרי אין בו חלק לעולם הזה שאני רוצה לברוא, אלא בעולם הבא.
		ועוד כי ה - ח' כנגדך, וכשתתחברנה יחד, תהיינה ח"ט דהיינו חטא.
		מיד יצאה מלפניו.

		זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):
		ט - טית, בשלילה מרמזת על חומר וטיט ומיתה שנאמר בפסוק:
		"וטאטאתיה במטאטא השמד" (ישעיה יד, כג').
		בחיוב - מרמזת על טוב הצפון, כפי שאומרת הגמרא (בבא קמא נה, א'):
		"הרואה ט בחלומו, סימן יפה הוא לו, הואיל ופתח בו הכתוב תחילה
		"וירא אלקים את האור כי טוב" (בראשית א, ד') ".

		השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):
		השפעה ממזל אריה ומיסוד האש נותנת לבעליה כוח נתינה והאהבה, חמימות וטוב לב, צורך בקבלת
		תשומת לב, גאוותנות, יהירות ועקשנות, עזרה, הושעה והתחשבות, פזיזות בחשיבה. מסמלת את הצדק,
		החוק והמשפט.


		אות ח':

		אות ח

		רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):
		שמעה זו אות ח' וירדה מלפניו.

		זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):
		ח - בחיוב מרמזת על חיים וחיטוי (טוהר), ובשלילה על חטא וחורבן ותלוי במעשי האדם.
		ערכה המספרי שמנה - הן אותיות נשמה, שורש החיים. חיים שלמים הם אלו המאחדים חיי חומר וחיי
		רוח. חיים אותיות יי - מח, רמז לנשמה שהיא חלק אלוה ממעל המושפעת לנו מאת הבורא יתברך,
		שמשכנה במוח.
		רומזת על חן שהבורא מעניק לאדם שזכה ועלה במעלות שאותן מביעות האותיות (גמרא שבת, ק"ד א').
		ח - המורכבת מ - 2 אותיות ז, המסמלות כוחות זיין של ימין ושמאל העומדים זה מול זה ומטילים
		פחד ומחיתה.

		השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):
		השפעה ממזל סרטן ומיסוד המים נותנת לבעליה רגישות, מופנמות והתכנסות פנימית, אדם שביתו הוא
		מבצרו, חוסר ביטחון,מצבי רוח משתנים, רגשנות יתר, עדינות- יכולת טיפול בזולת, מסירות ונאמנות
		על פי רוב וכן יכולת קליטה לרגשות עמוקים. אדם זה יסודי ביותר בכל מה שמבצע, עלול להשתמש בכוח
		עוצמתי להיות דיקטאטור לצורך לקיחת השליטה, התמודדות עם זכות הבחירה לאדם זה יהיה פעמים רבות
		במהלך חייו. צריך לדעת לאזן בין הרוח לחומר.


		אות ז':

		אות ז

		רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):
		נכנסה אות ז'.
		אמרה לו: ריבון העולם, טוב לפניך לברוא בי את העולם, כי בי ישמרו בניך את השבת,
		שכתוב זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ').
		אמר לה: לא אברא בך את העולם, כי יש בך מלחמה דהיינו חרב שנונה ורומח שעושים בהם מלחמה,
		שהם נקראים כלי זיין. ואת כעין ה - נ', שלא נברא בה העולם, משום שיש בה נפילה.
		מיד יצאה מלפניו.

		זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):
		ז - ערכה המספרי 7, מרמז על עולם המעשה הבנוי על המספר 7 - שבעת ימי השבוע,
		שבעת צבעי הקשת, שבעת התווים בסולם המוסיקלי ועוד..
		יש בעולם הטבע 6 כיוונים. 7 הוא הקדושה שבמרחב - פנימיות האדם, וקדושת הזמן - שבת.
		זיין מלשון כלי נשק וזיין כפי שמראה צורתה של האות ז הדומה לחרב. האות ז מסמלת את חודש סיון לפי
		ספר היצירה, שבו קיבלו בני ישראל את התורה שהיא כלי נשקם של בני ישראל נגד יצר הרע.

		השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):
		השפעה ממזל תאומים ומיסוד האוויר נותנת לבעליה אינטליגנציה גבוהה, חשיבה מהירה ויכולת תפיסה
		טובה. קלילות בדיבור אשר לא תמיד יש בו אמת, דו פרצופיות תלויה במקום האות, ביקורתיות,
		תקשורת מצוינת, חוסר נאמנות, אהבת היצרים ויכולת קליטה לסיטואציות על חושיות.
		אדם זה יהיה מאוד דינאמי ויאהב את התנועה, מאוד החלטי (עם נטייה לדין, לכוף לכף חובה את הזולת),
		אינדיבידואליסט, דמיון פורה, פועל בשיטתיות. מיקום האות משפיע על תחום הזוגיות בין בררנות בבחירת
		בת זוג ועד פוטנציאל גבוה לגירושין.


		אות ו':

		אות ו

		רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):
		נכנסה אות ו'.
		אמרה לפניו: ריבון העולם, טוב לפניך לברוא בי את העולם, שאני אות משמך הויה.
		אמר לה: וא"ו, את ו - ה' די לכן, שאתן אותיות משמי, הויה, שאתן בסוד שמי, וחקוקות ומפתוחות בשמי,
		לא אברא בכן את העולם.

		זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):
		לפי הזוהר במקומות שונים ו היא אות הדעת.
		דעת פירושה חיבור כפי שנאמר "והאדם ידע את חוה אשתו" (בראשית ד, א').
		כשחכמתו של האדם ובינתו מתחברים היטב בנפשו ישיג מדרגת הדעת.
		לפי הזוהר (בראשית דף רמ"א) ו נקראת גם אות האמת. כשם שהאות וי"ו ערכה המספרי 22,
		כנגד 22 אותיות הא - ב, כן במילה אמת. מכילה את האותיות הראשונה-אמצעית-ואחרונה של הא - ב,
		ללמד שאמת כוללת הכל ואינה חסרה כלום.

		השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):
		ואו היא אות החיבור המקבלת השפעה גם ממזל שור ומיסוד האדמה נותנת לבעליה רוגע ושלווה,
		אהבת החומר והבית, יצרים וחוסר יציבות נפשית, נטייה להשמנה תלויה במיקום האות בשם,
		אהבת האסתטיקה והניקיון, משיכה לאומנות, ליצירה ולמוזיקה. אדם זה יהיה אדיב, בעל יכולת ארגון,
		אוהב את הזולת, מרגיש בצער חברו.


		אות ה':

		אות ה

		רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):
		שמעה זו אות ה' ויצאה מלפניו.

		זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):
		העולם הזה נברא באות ה,
		כפי שאומרת הגמרא במנחות (כ"ט, ב') על המילה "בהבראם" בפסוק (בראשית ב, ד), ב - ה בראם.
		איש ואשה שאותיותיהן שוות חוץ מה - י באיש וה - ה באשה, מרמז על זוגיות נכונה שאם אינם אוהבים
		וחיים בהרמוניה שזו משמעות שכינה שורה בינהם "יה" אין שכינה שורה בינהם ונשאר אש ואש ואז קטטות
		ומריבות נחלתם.
		האות ה בנויה מאותיות ד ו - י מרמזת על האשה המקיפה את הולד - י, מכל צדדיו - ד.

		השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):
		השפעת מזל טלה וחודש ניסן נותנת לבעלי אות זו אגו חזק, אהבת שינויים, יצרים חזקים, כושר מנהיגות,
		יכולת שליטה, רחמנות וחום. אהבת החופש והמרחבים, אימפולסיביות במידה ויש יותר מאות אחת בשם,
		ישנה חשיבות למיקום האותיות אשר יכולה להשפיע על שליטה ביצרים ולגרום לחוסר יציבות.
		כמו כן אדם זה ידע לנצל את כוח הדיבור בפתרון בעיות, אך יש להיזהר מדיבור מיותר,
		מעדיף את הגשמי על פני הרוחני, אלא אם כן עבר חוויה קשה.


		אות ד':

		אות ד

		רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):
		נכנסו אות ד' ואות ג'.
		אמר גם להן, די לכן להיות זו עם זו,
		שהרי לא יחדלו אביונים מן הארץ, וצריך לגמול עמהם חסד.
		הד' היא ענייה, כי נקראת דלת מלשון דלות.
		ה - ג' גומלת לה חסד, לדלת.
		ועל כן אל תתפרדנה זו מזו. ודי לכן, לזון זו את זו.

		זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):
		ד - דל, דלות, מרמז על מקבל החסד, רגלה של ה - ד משוכה ימינה לכיוון ה - ג, לרמז שעל הדל
		להמציא עצמו לגומל החסד כדי לאפשר לו לקיים את מצוות גמילות חסדים.
		"דלה דילתני" - לשון הרמה, התנשאות והתעלות.

		השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):
		דל"ת מלשון דלת, מרמזת לדלת לאור, וכן מרמזת לדלות פיזית או נפשית, כי אדם שהגיע לדלות יודע
		להעריך את שהיה לו, כאדם שישב בחושך לדלת האור שנפתחה ומבין את מה שלא הבין כשלא היה בחוסר.
		אדם זה יהיה אדם סבלני, לוקח את הזמן, בעל עוצמה, משפיע על אחרים.
		האות דלת לא חייבת ללמוד זאת בדרך הקשה- אם נבין את האמרה " איזהו עשיר האדם השמח בחלקו",
		ייפסקו החוסר או הדלות, ונעלה בדרגה הרוחנית שתביא אותנו לדלת מוארת.
		הכל תלוי בראיית עולם נכונה. האות דלת מלמדת לראות את מה שיש מתחת לכיסוי.


		אות ג':

		אות ג

		רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):
		נכנסו אות ד' ואות ג'.
		אמר גם להן, די לכן להיות זו עם זו,
		שהרי לא יחדלו אביונים מן הארץ, וצריך לגמול עמהם חסד.
		הד' היא ענייה, כי נקראת דלת מלשון דלות.
		ה - ג' גומלת לה חסד, לדלת.
		ועל כן אל תתפרדנה זו מזו. ודי לכן, לזון זו את זו.

		זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):
		ג - מידת הגדולה, מידת גמילות חסדים. גומל, משפיע. "גומל דלים" (שבת ק"ד, א').
		האות ג - מורכבת מאותיות ו ו- י שבתחתית ה - ו, הרכב זה מרמז על היד שצורתה כאות ו, הנותנת
		את ה - י - הפרוטה לדל.
		כוכב צדק נברא באות ג' על פי ספר יצירה, הינו הגדול שבכוכבי הלכת, כי גדלות וגמילות חסדים
		תלויים זה בזה. וכן מצאנו כי מידת החסד נקראת גדולה, כפי שנאמר:
		"לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת" (דברי הימים א', כט', יא).

		השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):
		גמל לשון גומל חסדים ונתינה ללא גבולות. "ואהבת רעך כמוך" הוא סוד ההצלחה שלה. אהבת מרחבים
		וחוסר מסגרות ומגבלות, מחשבה פילוסופית וראיית עולם רחבה.
		אדם זה יהיה אדם ספונטאני, מונע על ידי דחפים, יהיה בעל נטייה להתפרצויות.
		האות גימל מרמזת על נסיעות ותנועה, חוסר אחריות מחד גיסא ואהבת צדק מאידך גיסא,
		בזבזנות ואהבת חיי נוחות. יכולת ארגונית טובה אך תמימות ילדותית.
		האות גימל יכולה לגמול לאדם הנמצא בחוסר, אם ילמד לשלוט על יצריו ופריצת המסגרות שבו,
		האות גימל תגמול לו חסד.


		אות ב':

		אות ב

		רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):
		נכנסה אות ב'.
		אמרה לו: ריבון העולם, טוב לפניך לברוא בי את העולם,
		כי מברכים אותך למעלה ולמטה. כי ב' היא ברכה.
		אמר לה הקב"ה: ודאי בך אברא את העולם, ואת תהי ההתחלה, לברוא בך את העולם.

		זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):
		בי"ת - מבטא פנימיות כפי שנאמר "מבית לפרוכת" (שמות כו, לג').
		אות ב' מרמזת על בינה, התבוננות פנימית. בעוד ש - א מרמזת על חכמה, לימוד מבחוץ.
		ב מרמז על בינה הווה אומר הבנת דבר מתוך דבר, ניתוח ופיתוח הידיעות שהושגו,
		כך שה - ב היא תולדה של החכמה. האות י היא אות החכמה, ולכן ב - בית היא בת - י,
		תולדת החכמה.
		צירוף האותיות א ו - ב - אב, מראה על אב רוחני (ספר ואתחנן) המצרף חכמה ובינה ומוסרה לתלמידיו
		שהם בבחינת בנים. ואף אב גשמי מרומז בשם אב , כפי שהקבלה מלמדת שמקור יצירתו של האדם,
		טיפת הזרע, מקומה במוח - משכן ה - א.
		הבאת ה - א לבנין, ב - בית, עושה את האדם ל - אב.

		השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):
		בי"ת כשמה כן היא בית מופנמות, קור רגשי ומודעות למגבלות ולכן נותנת כוח ושאפתנות חומרית.
		האות מאפיינת רצינות ורציונאליות, אהבת החומר עקב פחד ממחסר, מסתדרת היטב עם מסגרות וביתית.
		מכיוון שאות זו פתוחה רק מכיוון אחד, יש לאדם נטייה לדחות למחר את מה שיכול לעשות היום.
		כאות ראשונה היא קרמאתית ומרמזת על הצורך להתפתחות האדם וחיזוקו.
		תהיה אפשרות להתחיל דברים מחדש עם תוכניות גדולות יותר אך יש לדעת מתי לוותר ולשחרר.
		ראיית העולם רציונאלית וחדשנית, אך חיים ארוכים ובריאות טובה, יכולת עיסוק בחינוך,
		צניעות ומשמעת עצמית, תבונה בהשקעות חומריות וסובלנות רבה בכל הקשור ליחסים בין הבריות.
		סגולתה של האות תביא את הברכה לאדם שיהיה בנתינה והאהבה ולא יחשוב רק על רצונו העצמי.


		אות א':

		אות א

		רב המנונא סבא - סוד האותיות (תרגום החלק ממאמר הזוהר הרלוונטי לאות זו):
		עמדה אות א' ולא נכנסה.
		אמר לה הקב"ה: אלף אלף, למה אין את נכנסת לפני כשאר כל האותיות.
		אמרה לפניו: ריבון העולם, כי ראיתי שכל האותיות יצאו מלפניך בלי תועלת,מה אעשה שם אני.
		ועוד, כי כבר נתת לאות ב' את המתנה הגדולה הזו,
		אמר לה הקב"ה, אלף אלף אע"פ שבאות ב' נברא העולם, את תהי ראש לכל האותיות,
		אין בי יחוד אלא בך, בך יתחילו כל החשבונות, וכל מעשה בני העולם.
		וכל הייחוד אינו אלא באות א'.

		זעיר מזעיר של פנימיות (מעט עומק מעולם הקבלה על האות):
		אלף - ללמד, כנאמר "ואאלפך חכמה" (איוב לג, לג).
		היפך אלף - פלא. בעוד האלף מביעה ידיעה ולימוד, פלא הוא דבר שנפלא מהאדם - ומרמז על כתר,
		שנאמר "החכמה מאין תמצא", אַין הוא הכתר, מקור החכמה.
		אלוף - אלופו של עולם, הקב"ה - "אלוף נעורי אתה" (ירמיה ג' ד, גמרא מסכת חגיגה ט"ז, א')
		א - בנויה מאותיות ו' ושתי אותיות י', שערכן המספרי הוא 26 - כערך שם הוי"ה.
		א - ל - ף, אלף-למד-פה, הנשמה שהיא חלק אלוה ממעל שמכנה במוח, מלמדת דרך המוח את הפה -
		בו כוח הדיבור.
		אלף - אֶלף, בורא עולם - המרומז באַלף, ברא את הריבוי המרומז על ידי אֵלף
		וכפי שאומר הפסוק "שאו מרום עינכם וראו מי ברא אלה" - מי אלה - אותיות אלקים,
		שהוא המי שברא את האלה, את הריבוי.

		השפעת האות על אופי האדם בקווים כלליים (כאשר אות זו נמצאת בשמו הפרטי):
		אות זו פתוחה מכל הכיוונים ולכן אינה סובלת מסגרות ופורצת לכל כיוון עקב חוסר מסגרת.
		בעלת יכולת שכלית גבוהה ומכורה לשינויים ותהפוכות, בולטת ואינה נחבאת אל הכלים, יש לה אומץ כוח
		ושליטה, מסמלת אהבת ידע ובעלת כוח רוחני חזק.
		אדם זה יהיה בעל רצון לחופש ויהיה לו קשה לקבל מרות מאדם אחר.
		נותנת את היכולת להסתגל מהר לשינויים בכל גיל. האות בי"ת מביאה את הברכה והאות אלף מחלקת
		אותה לשאר האותיות. אות הגורמת לאיזון רוחני שאין לה גבולות ומגבלות.
		שם עם הרבה אותיות אלף עלול לגרום לחוסר איזון ולחוסר ביציבות נפשית,
		כמו כן עודף חופש ומרחב עלול להוביל לבעיות בזוגיות.


		אחרית דבר:

		ועל כן יבוא סוד ה' ויתן נחת לנשמה הזועקת להכיר את בוראה,
		וינוח השכל וישקוט הלב במעט ממעט שהוא זעיר מזעיר מסודותיו יתברך.
		וכל הרוצה לידע ולחקור הרי זהו דבר מבורך שנאמר:
		"וידעת והשבות את לבבך"
		דע את יוצרך והלב כבר ישוב מתוך אמונה וידיעה.



		לחץ חזרה למעלה

		מדרש דרב המנונא סבא - מאמר האותיות (ספר הזוהר - הקדמת הזוהר) המלא:
		בראשית, רב המנונא סבא אמר, אשכחן אתוון בהפוכא, בי"ת בקדמיתא ולבתר, ב' בקדמיתא היינו בראשית, ברא לבתר, אל"ף בקדמיתא ולבתר, אל"ף בקדמיתא היינו אלהים, את לבתר, אלא כד בעא קב"ה למעבד עלמא כל אתוון הוו סתימין, ותרין אלפין שנין עד דלא ברא עלמא, הוה מסתכל קב"ה ואשתעשע בהו כד בעא למברי עלמא אתו כל אתוון קמיה מסופא ארישייהו. שריאת את ת למיעל ברישא, אמרה רבון עלמין, ניחא קמך למברי בי עלמא, דאנא חותמא דגושפנקא דילך אמ"ת, ואנת אתקריאת אמ"ת, יאות למלכא למשרי באת אמ"ת, ולמברי בי עלמא. אמר לה קב"ה, יאות אנת, וזכאה אנת, אלא לית אנת כדאי למברי בך עלמא, הואיל ואנת זמינא למהוי רשים על מצחין דגוברין מהימנין, דקיימו אורייתא מאל"ף ועד תי"ו, וברשימו דילך ימותון, ועוד דאנת חותמא דמות, שטו ואנת כך לית אנת כדאי למברי בך עלמא, מיד נפקת. עאלת את ש קמיה, אמרה קמיה רבון עלמין ניחא קמך למברי בי עלמא, דבי אתקרי שמך שד"י, ויאות למברי עלמא בשמא קדישא, אמר לה יאות אנת, וטב אנת, וקשוט אנת, אבל הואיל ואתוון דזיופא נטלין לך למהוי עמהון, לא בעינא למברי בך עלמא, דבגין דלא אתקיים שקרא אלא אי יטלון לך ק ר. מכאן מאן דבעי למימר שקרא, יטול יסודא דקשוט בקדמיתא, ולבתר יוקים ליה שקרא, דהא את ש' את קשוט איהו, את קשוט דאבהתן דאתייחדו בה. ק ר אתוון דאתחזיאו על סטרא בישא אינון, ובגין לאתקיימא נטלי את ש' בגווייהו, הוי קשר, כיון דחמאת הכי נפקת מקמיה. עאלת את צ אמרה קמיה רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דאנא (ס"א, דבי) בי חתימין צדיקים, ואנת דאתקריאת צדיק בי רשים, דכתיב (תהלים יא ז) כי צדיק יהו"ה צדקות אהב, ובי יאות למברי עלמא. אמר לה צדי, צדי אנת, וצדיק אנת, אבל אנת צריך למהוי טמירא, לית אנת צריך לאתגלייא כל כך, בגין דלא למיהב פתחון פה לעלמא. מאי טעמא צ איהי, אתיא י' דשמא דברית קדישא, ורכיב עלה ואתאחד בהדה, ורזא דא, כד ברא קב"ה לאדם הראשון דו פרצופין בראו, ובגין כך אנפוי דיו"ד מהדר לאחורא כגוונא דא צ, ולא אתהדרו אנפין באנפין כגוונא דא צ, אסתכל לעילא כגוונא דא צ, אסתכלת לתתא כגוונא דא צ, אמר לה קב"ה תו, דאנא זמין לנסרא לך ולמעבד לך אפין באפין, אבל באתרא אחרא תסתלק, נפקת מקמיה ואזלת. עאלת את פ, אמרה קמיה רבון עלמין, ניחא קמך למברי בי עלמא, דהא פורקנא דאנת זמין למעבד בעלמא בי רשים, ודא הוא פדות, ובי יאות למברי עלמא, אמר לה יאות אנת, אבל בך אתרשים פשע בטמירו, כגוונא דחיויא דמחי ואעיל רישיה בין גופיה, הכי מאן דחב כפיף רישיה ואפיק ידוי, וכן ע עון, אע"ג דאמרה דאית בי ענוה, אמר לה קב"ה לא אברי בך עלמא, נפקת מקמיה. עאלת את ס, אמרה קמיה רבון עלמין, ניחא קמך למברי בי עלמא, דאית בי סמיכא לנפלין, דכתיב (תהלים קמה יד) סומך יהו"ה לכל הנופלים, אמר לה, על דא אנת צריך לאתרך, ולא תזוז מניה, אי אנת נפיק מאתרך, מה תהא עלייהו דאינון נפלין, הואיל ואינון סמיכין עלך, מיד נפקת מקמיה. עאלת את נ, אמרה קמיה רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דבי כתיב (שמות טו יא) נורא תהלות ותהלה דצדיקים נאוה תהלה, אמר לה נו"ן, תוב לאתרך, דהא בגינך תבת סמ"ך לאתרה, והוי סמיך עלה, מיד תבת לאתרה ונפקת מקמיה. עאלת את מ אמרה קמיה רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דבי אתקריאת מלך, אמר לה הכי הוא ודאי, אבל לא אברי בך עלמא, בגין דעלמא אצטריך למלך, תוב לאתרך, אנת ול וך, דהא לא יאות לעלמא למיקם בלא מלך. בההיא שעתא נחתא מן קדמוהי את כ מעל כורסי יקריה, אזדעזעת ואמרה קמיה רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא דאנא כבודך, וכד נחתת כ מעל כורסי יקריה, אזדעזעו מאתן אלף עלמין, ואזדעזע כורסייא וכלהו עלמין אזדעזעו למנפל, אמר לה קב"ה כ"ף כ"ף, מה אנת עביד הכא, דלא אברי בך עלמא, תוב לאתרך, דהא בך כליה (ישעיה י כג) כלה ונחרצה אשתמע, תוב לכורסייך והוי תמן, בההיא שעתא נפקת מקמיה ותבת לדוכתה. עאלת את י אמרה קמיה רבון עלמא ניחא קמך למברי בי עלמא, דאנא שירותא דשמא קדישא, ויאות לך למברי בי עלמא, א"ל די לך דאנת חקיק בי, ואנת רשים בי, וכל רעותא דילי בך סליק, לית אנת יאות לאתעקרא מן שמי. עאלת את ט, אמרה קמיה רבון עלמא ניחא קמך למברי בי עלמא, דאנת בי אתקריאת טוב וישר, אמר לה, לא אברי בך עלמא, דהא טובך סתים בגווך וצפון בגווך, הה"ד (תהלים לא כ) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, הואיל וגניז בגווך, לית ביה חולקא לעלמא דא דאנא בעי למברי, אלא בעלמא דאתי, ותו דעל דטובך גניז בגווך, יטבעון תרעי דהיכלא, הה"ד (איכה ב ט) טבעו בארץ שעריה, ותו דח לקבלך, וכד תתחברון כחדא הא ח"ט, ועל דא אתוון אלין לא רשימין בשבטין קדישין, מיד נפקת מקמיה. עאלת את ז, אמרה ליה, רבון עלמא ניחא קמך למברי בי עלמא, דבי נטרין בניך שבת, דכתיב (שמות כ ח) זכור את יום השבת לקדשו, אמר לה לא אברי בך עלמא, דאנת אית בך קרבא וחרבא דשננא, ורומחא דקרבא, כגוונא דנו"ן, מיד נפקת מקמיה. עאלת את ו, אמרה קמיה רבון עלמא ניחא קמך למברי בי עלמא, דאנא את משמך, אמר לה ו' אנת וה, די לכון דאתון אתוון דשמי, דאתון ברזא דשמי, וחקיקין וגליפין בשמי, ולא אברי בכו עלמא. עאלת את ד ואת ג, אמרו אוף הכי, אמר אוף לון, די לכון למהוי דא עם דא, דהא מסכנין לא יתבטלון מן עלמא, וצריכין לגמול עמהון טיבו, דל"ת איהי מסכנא, גימ"ל גומל לה טיבו, לא תתפרשון דא מן דא, ודי לכון למיזן דא לדא. עאלת את ב, אמרה ליה רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דבי מברכאן לך לעילא ותתא, אמר לה קב"ה הא ודאי בך אברי עלמא, ואנת תהא שירותא למברי עלמא. קיימא את א לא עאלת, אמר לה קב"ה אל"ף אל"ף, למה לית אנת עאלת קמאי כשאר כל אתוון, אמרה קמיה רבון עלמא, בגין דחמינא כל אתוון נפקו מן קמך בלא תועלתא, מה אנא אעביד תמן, ותו דהא יהיבתא לאת בי"ת נבזבזא רברבא דא, ולא יאות למלכא עלאה לאעברא נבזבזא דיהב לעבדו ולמיהב לאחרא, אמר לה קב"ה, אל"ף אל"ף, אע"ג דאת בי"ת בה אברי עלמא, אנת תהא ריש לכל אתוון, לית בי יחודא אלא בך, בך ישרון כל חושבנין, וכל עובדין דעלמא, וכל יחודא לא הוי אלא באת אל"ף. ועבד קב"ה אתוון עלאין רברבין ואתוון תתאין זעירין ובגין כך בי"ת בי"ת בראשית ברא, אל"ף אל"ף אלהים את, אתוון מלעילא ואתוון מלתתא, וכלהו כחדא הוו מעלמא עלאה ומעלמא תתאה:

כותרת הפיסקה

כותרת הפיסקה

כותרת הפיסקה